הבהלה למנהיגות
רפאל לב-ארי  12.11.2014
מי יהיה יורשו של בנימין נתניהו בתפקיד ראש הממשלה? זאת השאלה שמעסיקה את השיח הפוליטי בישראל. במערכת הפוליטית תוהים אם נתניהו יזכה לכהונה רביעית בתפקיד לאחר שתתקיימנה הבחירות לכנסת ה- 20. לעת עתה, הסקרים אינם מצביעים על מועמד שיש ביכולתו להוות אלטרנטיבה שלטונית אמיתית לנתניהו. הדיון בסוגיית היורש למנהיג העכשווי היא הכרחית ובלתי נמנעת בכל דמוקרטיה, אך נדמה כי בישראל יצא מכרז פתוח לתפקיד ראש הממשלה הבא ועל כן מתקיימת תופעה של הבהלה למנהיגות שאינה מצביעה דווקא על יורשים פוטנציאליים ראויים לתפקיד החשוב, אלא על בעיית מנהיגות שורשית ועמוקה שאינה מבשרת טובות לדמוקרטיה הישראלית.
המהפכה של נתניהו
רפאל לב-ארי  10.10.2014
ראש הממשלה נתניהו צריך לקדם מהפכה שלטונית כדי לאפשר את תפקודו התקין של הממשל במדינת ישראל בהווה ולדורות הבאים. נתניהו רואה לנגד עיניו מציאות פוליטית ושלטונית בלתי אפשרית, בלתי סבירה במדינה מתוקנת, מציאות משברית המחייבת הליכה למהלך דרמטי אשר יוביל לסוף עידן הפוליטיקה הישראלית במתכונתה הנוכחית ולתחילתה של תקופה חדשה. המהפכה השלטונית של נתניהו תתבסס על הרעיון לכינון ממשל משולב בישראל, משטר נשיאותי לצד דמוקרטיה פרלמנטרית. שיטת הממשל המשולב הוצגה בהרחבה בספרי: המנהיגים: בנתיבים דמוקרטיים, הצעה לשינוי שיטת הממשל בישראל.
מטה לדוקטרינה גרעינית
רפאל לב-ארי  01.12.2013
נסיבות ביטחוניות הנתפסות בעיני הציבור כאיום קיומי על מדינת ישראל מחייבות לעתים נקיטת מהלך ארגוני שעל הממשלה לבצע כדי להיערך באופן מיטבי להתמודדות מול האיום. תקופת ההמתנה בשבועות שקדמו למלחמת ששת הימים ב-1967 נתפסה בעיני הציבור כאיום קיומי, ואכן לחץ ציבורי ותמיכה של אישים שונים בקרב הצבא והפוליטיקה אילצו את ראש הממשלה לוי אשכול למנות את משה דיין לשר הביטחון בממשלתו. המינוי הפיח בציבור ובצבא תחושה שביטחון ישראל הופקד בידיים הנכונות, ומכאן ההשלכות החיוביות על המורל הלאומי הגבוה, התרוממות הרוח והניצחון הצבאי המרשים של צהל במלחמת ששת הימים...
סוף עידן הנשיאות
רפאל לב-ארי  31.10.2013
באביב 2014 אמורה הכנסת לבחור נשיא מדינה חדש שיחליף בתפקידו את הנשיא המכהן שמעון פרס. המרוץ לנשיאות כבר החל ובהקשר זה הוזכרו כמועמדים אפשריים לתפקיד שמותיהם של ארבעה אישים פוליטיים, שניים שמכהנים בכנסת ה-19 וכפי הידוע מעוניינים במשרה ושניים שכיהנו בעבר בכנסת. כל הארבעה נשאו בתפקידים פוליטיים נכבדים בכנסת ובממשלה, ועם זאת יש להניח כי בראייה היסטורית הקריירה הפוליטית שלהם לא תיזכר במהומה בדברי הימים של מדינת ישראל. מעטים בלבד זוכים להיכנס אל הפנתיאון הלאומי, ולכבוד זה ראויים מנהיגי הציונות ובראשם הרצל, ראשי ממשלות ישראל ובראשם בן-גוריון ובגין וכן רמטכלים שניהלו מלחמות.
האידיאולוג הפוליטי
רפאל לב-ארי  16.10.2013
ההיסטוריה האנושית ידעה מנהיגים פוליטיים מכוננים בעלי כישורי מנהיגות מיוחדים. יחידי סגולה מביניהם בורכו ביכולת אינטלקטואלית ויצירתית שסייעה להם לגבש אידיאולוגיה חדשה כבסיס ערכי לפעולה עתידית. האידיאולוגיה החדשה תהווה את ליבת הפעילות של תנועה לאומית או תנועה פוליטית שתכונן במיוחד לצורך יישום האידיאולוגיה או שהיא תהווה את ליבת הפעילות של תנועה פוליטית קיימת, כך שתוצאתה היא יצירת מוטיבציה פנימית בקרב האידיאולוג להשגת מעמד המנהיגות, וזאת כדי להנחיל את האידיאולוגיה לחברי התנועה ולהמונים כדי לממשה הלכה למעשה. נוטים לייחס מנהיגות אידיאולוגית למנהיגים מכוננים, לאבות האומה ומייסדיה, שפעלו על בסיס אידיאולוגיה מסוימת.