המהפכה של נתניהו

רפאל לב-ארי 10.10.2014

 

 

ראש הממשלה נתניהו צריך לקדם מהפכה שלטונית כדי לאפשר את תפקודו התקין של הממשל במדינת ישראל בהווה ולדורות הבאים. נתניהו רואה לנגד עיניו מציאות פוליטית ושלטונית בלתי אפשרית, בלתי סבירה במדינה מתוקנת, מציאות משברית המחייבת הליכה למהלך דרמטי אשר יוביל לסוף עידן הפוליטיקה הישראלית במתכונתה הנוכחית ולתחילתה של תקופה חדשה.  

 

המהפכה השלטונית של נתניהו תתבסס על הרעיון לכינון ממשל משולב בישראל, משטר נשיאותי לצד דמוקרטיה פרלמנטרית. שיטת הממשל המשולב הוצגה בהרחבה בספרי: המנהיגים: בנתיבים דמוקרטיים, הצעה לשינוי שיטת הממשל בישראל (1). הפתרונות למשבר הפוליטי ולזה השלטוני מונחים לפתחו של נתניהו, עליו להכיר את עיקרי שיטת הממשל המשולב ואת יתרונותיה. הכרה מעמיקה של נתניהו את שיטת הממשל החדשה תאפשר לו לקדם את השיח הציבורי והפוליטי, במטרה לקבל תמיכה ציבורית להובלת מהלכים פוליטיים וחקיקתיים לכינונו של ממשל משולב בישראל.         

 

במה דברים אמורים שאנו נדרשים כעת לדיון בסוגיית המהפכה השלטונית? מדוע תחילת כהונתה של ממשלת נתניהו השלישית מעידה על העצמת המשבר השלטוני? מדוע דווקא בעת הזאת חובה לבצע טלטלה פוליטית? מדוע נתניהו הוא המנהיג המתאים להוביל את המהפכה השלטונית? בשאלות נכבדות אלה יעסוק המאמר.

 

1.  תפקוד הקבינט והתנהלות חבריו במהלך מבצע "צוק איתן"

במסיבת עיתונאים בקריה הביע נתניהו את חוסר שביעות רצונו מהתנהלותם של חלק מחברי הקבינט המדיני-ביטחוני במהלך מבצע "צוק איתן", "אני מצפה מכולם להיות אחראים...לא לזרוק מלל וסיסמאות ריקות שלא עומדות במבחן השיקולים המרחביים שאנחנו צריכים לעשות. יש שיקולים צבאיים, שיקולים מדיניים, שיקולים כלכליים ושיקולים אחרים. הדבר הזה הוא נר לרגלינו". שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, הוסיף באותו עניין, "אני מציע לחבריי השרים להניח בצד שיקולים פוליטיים תוך כדי לחימה. לא ייתכן שתוך כדי לחימה, בעוד חיילינו נלחמים ובעוד אנחנו קוברים את מתינו, ייאמרו דברי ביקורת. בסופו של דבר יש אחריות קולקטיבית על הממשלה ויש מקומות להביע את הביקורת" (2).  בריאיון ל"אולפן שישי" בערוץ 2 הביע יעלון שוב תרעומת וביקורת נוקבת כלפי חברי קבינט בלתי מנוסים ובלתי אחראיים בנוגע להתנהלותם במהלך המבצע, "אינני גאה בהתנהלות של הקבינט, ואני מקווה שהשרים שבפעם הראשונה חווים את חווית האחריות של הקבינט יפיקו לקחים מזה- אני לא זוכר קבינט כזה, ואני בקבינטים קרוב ל- 20 שנה...אתה יושב בתוך חדר והדברים עולים ואנשים מתבטאים, ובסוף בחוץ עושים פוליטיקה. זה ממש לא ראוי, ואני מקווה שהצעירים בחבורה יפיקו לקחים" (3). העמדה האחידה של נתניהו ויעלון התבססה על הכרתם כי מהלכי מבצע "צוק איתן" חייבים להסתמך על מכלול שיקולים רחבים, ובהם קבלת לגיטימיות בינלאומית להמשך המבצע ולהשגת תמיכה במטרות המבצע, כל זאת בתנאי לחימה מורכבים בשטח. הטענות העולות מעמדותיהן של שתי הדמויות הבכירות שמתפקידן לנהל את המערכה הצבאית, היא כלפי היעדר ניסיון והבנה של אחדים מחברי הקבינט לשיקולים הנרחבים המנחים את ההנהגה הבכירה, וכן לעובדה כי עמדות שהציגו אחדים מחברי הקבינט מונעים משיקולים פוליטיים ומרצון להשגת רווח פוליטי. נדמה כי שתי הטענות מוצדקות לחלוטין, שיטת הממשל הקואליציונית בישראל יכולה בנסיבות פוליטיות מסוימות לאלץ את ראש הממשלה לצרף לשורות הקבינט חברים חסרי ניסיון מדיני וביטחוני, ואילו הצגת עמדות משיקולים פוליטיים צרים אינה זרה בנוף הפוליטי הישראלי בשיטת הממשל הנהוגה. לו רק העלו בדעתם נתניהו ויעלון כיצד יכול היה מבצע "צוק איתן" להתנהל במציאות של ממשל משולב, כאשר ממשל נשיאותי בראשות נשיא המדינה וחברי הקבינט הנשיאותי, מומחים כולם ובעלי מוניטין בנושאים מדיניים-ביטחוניים, מנהלים את המערכה הצבאית ואת זו המדינית, היו בוודאי עמלים מכאן ולהבא להביא לשינוי בשיטת הממשל הנהוגה בישראל ולחקיקת החוקים הנדרשים לכינון ממשל משולב (החוקים מוצגים בפירוט מלא כהצעות חוק בספרי כאמור), כדי שמהלכים צבאיים ומדיניים בעתיד יתנהלו אחרת לחלוטין.

 

2.  אתגרים מדיניים-ביטחוניים

ראש הממשלה נתניהו נערך להתמודדות עם אתגרים מדיניים-ביטחוניים המהווים פוטנציאל  לאיום על מדינת ישראל וכן טומנים בחובם פוטנציאל לפגיעה באינטרסים החיוניים שלה. אתגרים אלה כוללים את: תכנית הגרעין האיראנית, הבעיה הפלסטינית ומשמעויותיה בזירה האזורית ובזירה הבינלאומית, לחימה מול ארגוני טרור, חמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון, ערעור היציבות לאורך הגבול עם סוריה, התחזקות והתבססות של גורמי טרור במרחב סיני, התרחבות האיום של האיסלאם הקיצוני על היציבות במזרח התיכון ועל ממלכת ירדן בפרט (כדוגמת ארגון המדינה האיסלאמית- דאעש). במדינה מתוקנת די בכל אלה כדי שהמנהיג יקדיש את מלוא זמנו לטיפול באתגרים המדיניים-ביטחוניים המאיימים על מדינתו. בל נטעה, נתניהו אכן מקדיש את מרב זמנו לאתגרים אלה, אלא ששתי סוגיות נכבדות אחרות עולות בהקשר זה. האחת, האם הקבינט המדיני-ביטחוני העומד לרשות נתניהו אכן יכול לסייע לו להתמודד עם מכלול האיומים? מאופן התנהלות מבצע "צוק איתן" ניתן להעריך בוודאות גבוהה כי הקבינט המדיני-ביטחוני בהרכבו הנוכחי אינו מותאם להתמודדות נאותה עם האתגרים המדיניים-ביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל. השנייה, האם במציאות של אתגרים מדיניים-ביטחוניים כה משמעותיים לא קיימת למעשה התפרקות מאחריותו של המנהיג לטיפול באתגרים חברתיים-כלכליים? המסקנה החד משמעית היא שנתניהו תלוי לחלוטין באופן שבו שריו החברתיים-כלכליים מתפקדים, לא כך אמורים הדברים להיות במדינה מתוקנת שבה ראש ממשלה אמור להוביל את המדיניות החברתית-כלכלית. אם ישראל חפצה במנהיג ובקבינט מדיני-ביטחוני אשר יתנהלו באחריות ובשיקול דעת בהתמודדות מול האתגרים המדיניים-ביטחוניים, עליה לפנות לכינון ממשל נשיאותי, במקביל, במסגרת הדמוקרטיה הפרלמנטרית תכונן ממשלה אשר סביר להניח כי תעמוד בהצלחה יתרה בהתמודדות מול האתגרים החברתיים-כלכליים.           

 

3.  הצגת עמדה מדינית-ביטחונית אחידה כלפי הקהילה הבינלאומית

המבנה הקואליציוני הנהוג במדינת ישראל אינו מאפשר הצגת חזית אחידה של כל מרכיבי הממשלה בנוגע לסוגיות מדיניות וביטחוניות המוצגות כלפי הקהילה הבינלאומית. הצגת עמדות שונות היא לגיטימית לחלוטין במסגרת השיח הפוליטי, כולל הבדלי עמדות בתוך הממשלה. יחד עם זאת, כאשר ישראל מתבקשת להציג עמדה אחידה במסגרת המגעים שהיא מנהלת מול מדינות בקהילה הבינלאומית, חובה על כל השרים להתייצב מאחורי מדיניות הממשלה והחלטותיה. נתניהו כך נראה לא זוכה תמיד שעמדותיו המדיניות-ביטחוניות תהיינה לקו הרשמי של מדינת ישראל במסגרת מגעיה מול הקהילה הבינלאומית, אף שברור לכל כי עמדותיו הן החשובות ביותר. התנגחות פוליטית מול ראש הממשלה והצגת עמדות נוגדות לעמדתו או למדיניות ממשלתו בזירה הבינלאומית, פוגעות באפשרות להגן על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.  דבר מעין זה לא יכול שיקרה לנשיא ארה"ב, מדיניותו היא המדיניות הקובעת, הממשל על כל חבריו ויועציו מסייע בידו לגבש את המדיניות בסוגיות מדיניות-ביטחוניות ומשזו מתקבלת, היא המדיניות היחידה המוצגת בזירה הבינלאומית, אין עליה עוררין עד אשר מתקבלת מדיניות חדשה. לא יעלה על הדעת שמזכיר המדינה או מזכיר ההגנה יקומו חוצץ נגד מדיניות הנשיא. כינון ממשל משולב בישראל יאפשר לנשיא המדינה להתייעץ עם שריו בקבינט הנשיאותי, כדי לגבש מדיניות סדורה בכל נושא מדיני או ביטחוני, שלאחריו עמדת הממשל הישראלי תהא בהירה בקהילה הבינלאומית. נדמה כי נתניהו מייחל למציאות שבה ממשל נשיאותי ישראלי יתפקד בהקשרים מדיניים-ביטחוניים כפי שמתפקד הממשל בארה"ב.   

 

4.  המבקשים לרשת את המנהיג בתוך ממשלתו  

ראש הממשלה נתניהו מתמודד עם סיטואציה מוזרה, שכן ישנם מספר שרים המבקשים לרשת אותו בתוך ממשלתו. רוב ראשי הממשלות בישראל הרכיבו את ממשלתם באופן שהמנהיג שקרה תיגר על ראש הממשלה כדי לרשת את כיסאו היה יושב ראש האופוזיציה ולא שר בממשלה, וכך צריך להיות במדינה דמוקרטית שבה קיימת חלופה שלטונית. אלא שמשבר מנהיגות במפלגת העבודה סיים תקופה זו בדמוקרטיה הישראלית והחלה תקופה שבה החלופה למנהיג מצויה גם בתוך ממשלתו. המבנה הקואליציוני הממשלתי חייב את נתניהו להרכיב ממשלה עם מפלגות שונות, בהן: 'ישראל ביתנו' בראשות שר החוץ אביגדור ליברמן, 'התנועה' בראשות שרת המשפטים ציפי לבני, 'יש עתיד' בראשות שר האוצר יאיר לפיד ו-'הבית היהודי' בראשות שר הכלכלה נפתלי בנט. ארבעת האישים לא הסתירו את מאווייהם להגיע אל התפקיד הנכסף של ראש ממשלה בישראל. בנסיבות אלה, נתניהו נדרש לנהל ממשלה שבה ארבעה משריו הבכירים לוטשים עיניים לכיסאו, לא רק זאת, הם מביעים במכוון עמדות הנוגדות לעמדתו בנושאים מרכזיים, מטיחים במרומז ביקורת כלפי מדיניותו ודרך התנהלותו ומבקשים להמשיך להיות חלק מממשלתו כדי להשפיע על קביעת המדיניות ובתוך כך לבנות את מעמדם כמנהיגים. מצב זה הוא בלתי נסבל מבחינת התקינות הפוליטית וההתנהלות הדמוקרטית, ובוודאי מצב בלתי סביר מבחינת ראש הממשלה שכדי לשמר את הקואליציה ולהימנע מבחירות מוקדמות, נאלץ לספוג את מהלכיהם של שותפיו הבכירים לממשלה. כינון ממשל משולב יפסיק באחת את ההתנהלות הקלוקלת בכל הנוגע לטיפול ההנהגה בסוגיות מדיניות-ביטחוניות, כיוון שממשל הנשיא תחת הנהגתו של הנשיא יעבוד בהרמוניה, ואף גורם בממשל הנשיא לא יעז לקרוא תיגר על הנשיא, ההפך מכך, התנהלות תקינה של שרי הקבינט הנשיאותי היא שעתידה להעניק להם נקודות זכות בעיני הציבור במידה ויחפצו בהתמודדות על תפקיד הנשיא מטעם מפלגתם, זאת לאחר שהנשיא המכהן יסיים את כהונתו ואת דרכו הפוליטית. באשר להתנהלות ממשלת ישראל במסגרת הממשל המשולב, הרי שהמבנה הקואליציוני ימשיך להתקיים עם קשיים ידועים אך במידה פחותה בהרבה מזו המתקיימת בשיטת הממשל הנהוגה בישראל.    

 

5.  תכנית " מע"מ אפס " של שר האוצר לפיד

ראש הממשלה נתניהו נאלץ למנות לתפקיד החשוב של שר האוצר בממשלתו את  יו"ר תנועת 'יש עתיד', יאיר לפיד, אף על פי שהוא חסר כל ניסיון מיניסטריאלי קודם ואין לו כל בקיאות בנושאי כלכלה, עוד תוצאה בלתי רצויה של המבנה הקואליציוני הממשלתי. לפיד, אדם מוכשר מאוד, היודע ללמוד נושא חדש, כך גם את ענייני הכלכלה, מהר להפגין עמדות ברורות ומעוררות מחלוקת בנושאים הכלכליים הנתונים לסמכותו כשר. תכנית הדגל של לפיד היא " מע"מ אפס " לרכישת דירה. לפיד סבור כי תכנית זו תסייע להורדת מחירי הדירות ותאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירה ובתוך כך תקנה לו אהדה בקרב מעמד הביניים. כלכלנים בכירים ובהם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, התריעו כי התכנית תביא להגדלת הביקושים לדירות בעוד היצע הדירות נותר נמוך ולכן צפויה התכנית דווקא להעלות את מחירי הדירות. ראש הממשלה נתניהו הסתייג מהתכנית של לפיד, ולמרות זאת נתניהו נתן גיבוי ללפיד להמשיך עם אישור התכנית כולל  קידום חקיקה בנושא, וכך הסביר נתניהו את עמדתו בראיון לכתב 'חדשות 2': "זו תכנית ששר האוצר מאמין בה. הוא קידם אותה ואמרתי לו, תשמע, אם אתה מאמין בזה-בסדר. נלך על זה. אני לא הייתי נלהב, אני לא מכחיש את זה, אבל אמרתי שאנחנו בשותפות. אני חושב שצריך לעשות הכל כדי שמחירי הדירות ירדו"(4). האילוץ הקואליציוני חייב את נתניהו לקחת סיכון במהלך שעלול להתברר כמזיק לכלכלה הישראלית, משמע, להמר על מדיניות שנויה במחלוקת הכל למען ההישרדות הפוליטית. נתניהו לא היה צריך להגיע למצב מביך שכזה בקדנציה השלישית שלו כראש ממשלה, היה מצופה ממנו לפעול על פי אמונתו ובקיאותו בנושאי כלכלה. באותו האופן יכולנו לנתח את החלטת הממשלה בסוגיית הגירעון המתוכנן בתקציב לשנת 2015. החלטה תמוהה כלכלית ששוב זכתה לביקורת נוקבת של הנגידה פלוג. החלטות מרכזיות בנושאים כלכליים מוטים עקב רצונו של ראש הממשלה לקיים את ממשלתו בכל מחיר. כינון ממשל משולב בישראל היה יכול למנוע את כל ההחלטות השגויות, שכן הנשיא לא היה מוטרד מאיום על כהונתו וכל תהליך קבלת ההחלטות בנושאים חברתיים-כלכליים היה מתנהל אחרת לחלוטין.                 


6.  הכרעת בג"ץ- ביטול תיקון לחוק המסתננים

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ הכריע על ביטול תיקון לחוק למניעת הסתננות (בפעם השנייה תוך שנה), אשר מאפשר לכלוא מסתננים לתקופה של שנה, זאת לאחר שהפסיקה הקודמת של בג"ץ ביטלה את התיקון שאפשר לכלוא מסתננים לתקופה של שלוש שנים. הרכב מורחב של בג"ץ קבע בדעת רוב חבריו כי התיקון פוגע בצורה לא מידתית בחירותם של המסתננים ובכבודם, ולפיכך נקבע בפסק הדין כי תיקון מס' 4 לחוק יבוטל ומתקן השהייה "חולות" שהוקם מכוח החוק ייסגר(5). בעיתונות דווח על דיון סגור בהשתתפות ראש הממשלה, שר הפנים וגורמים משפטיים, שבו נתניהו מתח ביקורת על החלטת בג"ץ, "יש אינטרס לאומי עליון למנוע כניסה של מסתננים חדשים לישראל ולעודד את יציאתם של המסתננים שנמצאים בישראל, וכך נפעל".  שר הפנים, גדעון סער, הביע אכזבה מהחלטת בג"ץ אשר פוגעת באפשרות המדינה להתמודד ביעילות עם תופעת ההסתננות, "המחויבות שלנו לאזרחי ישראל ולעתידה מחייבת מתן כלים אפקטיביים למדינה להמשיך בנחישות את ההתמודדות בתופעת ההסתננות הבלתי חוקית"(6). מהדיווח עולה כי קיימת כוונה לקדם הצעת חוק אשר תאפשר לממשלה להמשיך במדיניותה המוצהרת להתמודד ביעילות עם תופעת המסתננים, ולפיכך עדיין לא ברור אם הכרעת בג"ץ תכובד כלשונה או שפנינו לסבב נוסף בין הרשות השופטת לרשות המבצעת. בעיית המסתננים היא רק בעיה אחת שבה בית המשפט העליון נוטל לעצמו זכות מעורבות חריגה בניגוד למדיניותה של הממשלה, אך גם פסיקות אחרות לא התקבלו בהבנה מצד ממשלות ישראל. כינון ממשל משולב יאפשר להשיב את האיזון הנדרש בין שתי רשויות השלטון, מאחר והנושאים הנתונים לסמכותו של הממשל הנשיאותי, ובהם נושאי מדיניות החוץ והביטחון, סוגיות הנוגעות לעם היהודי וכן סוגיית המסתננים, לא יהיו שפיטים בבית המשפט העליון, למעט מקרים חריגים בהם יאשר הסנאט היהודי לבית המשפט העליון לדון בעתירות הנוגעות לסמכויותיו של הנשיא. נתניהו אינו צריך להסדיר סוגיה אחת מול בית המשפט העליון, נתניהו צריך לפעול לכינון ממשל משולב בישראל כדי להסדיר את מערכת היחסים שבין הרשות המבצעת לבין הרשות השופטת באופן חוקתי (ראו בספר 'המנהיגים': סעיף 52 (ב) להצעת חוק יסוד: נשיא המדינה וסעיף 27 להצעת חוק יסוד: הסנאט היהודי).               

             

ראש הממשלה נתניהו מבין את הקשיים התפקודיים בתוך ממשלתו, את היחסים המעורערים בין מפלגות הקואליציה, את חוסר האיזון בין רשויות השלטון, את חוסר המוכנות השלטונית להתמודדות עם אתגרים מדיניים-ביטחוניים כמו גם עם האתגרים החברתיים-כלכליים. העומס על ראש ממשלה בישראל הוא רב מנשוא, האחריות מעיקה, כל נושא רובץ לפתחו של ראש הממשלה בעוד הוא מבקש להתמודד עם איומים קיומיים על מדינת ישראל בזירה האזורית והבינלאומית. נתניהו רואה עצמו מתמודד על כהונה רביעית לתפקיד ראש הממשלה מטעם מפלגתו, עליו לחשוב היטב אם ברצונו לשוב למשרה כאשר כל הקשיים התפקודיים נותרים בעינם, או להוביל את המהפכה השלטונית ובמסגרת כינון הממשל המשולב להתמודד על תפקיד נשיא המדינה. אם ייבחר נתניהו לתפקיד הנשיא במתכונת שיטת הממשל החדשה, יוכל להתמקד בנושאים החשובים בראייתו: נושאי חוץ וביטחון וסוגיות הנוגעות לעם היהודי.        

               

     

הערות:

 

(1)  רפאל לב-ארי, המנהיגים: בנתיבים דמוקרטיים, הצעה לשינוי שיטת הממשל בישראל,

     ירושלים: רעיונות הוצאה לאור, 2014.

 

(2)  "נתניהו ויעלון נגד שרי הקבינט", אתר האינטרנט "חדשות 2", 20.8.2014.

 

(3)  "יעלון: הניצחון של ישראל ברור; אינני גאה בהתנהלות הקבינט", אתר הארץ, 29.8.2014.

       http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2419797   

 

(4)  ראיון של ראש הממשלה נתניהו לכתב 'חדשות 2' עמית סגל, 4.10.2014.  

 

(5)  ראו פסק דין בשתי עתירות שנידונו בפני הרכב מורחב: תיק בג"ץ 8425/13 ותיק בג"ץ

     7385/13, שניתן בתאריך 22.9.2014.

 

(6)  שלמה צזנה ועדנה אדטו, "בעיית המסתננים: רה"מ יקדם 'חוק עוקף בג"ץ' ", ישראל היום,

     8.10.2014, ציטוט מדבריהם של נתניהו וסער בדיון סגור.